גזר דין בתיק ת"פ 20245-08-11

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, בעובדות כתב אישום מתוקן מיום 17.1.12 בתיק זה וכן בתיק פ.א. 31450/09 בעבירות כדלקמן:

כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952 (שתי עבירות ביחס לנאשם 1), בעבירה של גניבת רכב לצוותא חדא לפי סעיף 413 ב(א) לחוק העונש תשל"ז 1977, בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות בצוותא חדא עבירה לפי סעיף 413 ג לחוק העונשין, עבירת שיבוש מהלכי משפט (2 עבירות) לפי סעיף 244 לחוק העונשין - ביחס לנאשם 2, בעבירת היזק לבע"ח, עבירה לפי סעיף 451 לחוק העונשין, עבירת גניבת רכב בצוותא חדא לפי סעיף 413 ד(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) נוסח משולב 1969.

בעבירת פריצה לבניין שאינו דירה וגניבת לפי סעיף 407 (ב) לחוק העונשין תשל"ז 1977 מתיק פ.א. 31450/09 - ביחס לנאשם 1.

בהתאם לנסיבות המפורטות לכתב האישום המתוקן, עולה כי בין התאריכים 5.5.11 ו- 1.8.11 עשו הנאשמים בצוותא חדא שימוש ברכב מסוג טויוטה השייך למתלונן מס' 3 ללא רשותו  ולאחר מעשה נטשו את הרכב בואדי פוקון. ביום 1.8.11 גנבו הנאשמים בצוותא חדא רכב מסוג איסוזו השייך למתלונן מס' 1, אשר בעת גניבתו הכיל פרטי ציוד כמפורט בכתב האישום, בהמשך לאמור הגיעו הנאשמים לקיבוץ חצור וגנבו בצוותא חדא מתוך רכב אחר השייך למתלונן מס' 2 כלי עבודה כמפורט בכתב האישום ותוך כדי גניבת הציוד האמור, גרמו לנזק לרכב.

בהמשך לאמור הגיעו הנאשמים למושב שתולים וגנבו בצוותא חדא 7 ראשי בקר המשמשים לפרנסתו של המתלונן מס' 4 וזאת מתוך מכלאות הסמוכות לביתו, בערך של 22,000 ש"ח.

בהמשך נסעו הנאשמים מהמקום, כאשר הם נוטלים את ראשי הבקר ברכב הטויוטה השייך למתלונן מס' 3 וזאת עד להגיעם לואדי פוקון שם נתפסו על ידי שוטרים בעודם מנסים להבריח את כלי הרכב וראשי הבקר לשטחי הרשות הפלסטינאית. תוך כדי ניסיון הבריחה מהשוטרים נפל כלי הרכב בו נסעו לתוך תעלה וכתוצאה מכך נפצעו 5 מראשי הבקר ושניים מהם נהרגו.

בהמשך לאמור משהובאו הנאשמים לבסיס מג"ב דרום בבית ג'וברין סימן הנאשם 2 לנאשם 1 בידיו שלא ידבר ואף הורה לו  שלא להוסיף מילה נוספת מעבר לדברים שכבר נאמרו וזאת בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי העלמת ראיות.

הצדדים הגיעו לידי הסדר לפיו יושתו על הנאשמים מאסר בפועל, כאשר כל אחד מבאי כח הצדדים טען ביחס לתקופת המאסר אשר יש לגזור על כל אחד מהם. ביחס לנאשם 1, בן 42 חודשים לטענת ב"כ המאשימה ובן 32 חודשים לטענת ב"כ הנאשם 1. ביחס לנאשם 2, הוסכם על הצדדים כי ב"כ המאשימה תטען למאסר בפועל בן 28 חודשים ואילו ב"כ הנאשם 2 יעתור בפני בית המשפט להסתפק במאסר בפועל בן 20 חודשים בלבד. 

באשר לנאשם 1, הוסכם על הפעלת שני מאסרים מותניים, האחד, בן 6 חודשים והשני בן 10 חודשים, אשר נגזרו על הנאשם 1 במסגרת ת.פ. 1446/07 (בית משפט שלום רמלה).

בנוסף ייגזר מאסר על תנאי לשני הנאשמים.

קנס כספי בסך של 1,000 ש"ח לכל אחד מן הנאשמים, חתימה על התחייבות ופיצוי לבעל הרכב הגנוב (המתלונן - ע.ת. 1) בסך 1,000 ש"ח על ידי כל אחד מן הנאשמים ופיצוי לבעל ראשי הבקר (המתלונן -ע.ת. 4) בסך 2,500 ש"ח על ידי כל אחד מן הנאשמים.

ב"כ המאשימה עותרת בפני בית המשפט להחמיר בעונשם של הנאשמים ולפסוק כנגדם ברף הגבוה  במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. לדברי ב"כ המאשימה, המדובר בעבירות חמורות של שב"ח, שבל"ר, גניבת בקר והיזק לבעלי חיים, כאשר לנאשמים עבירות דומות כפי העולה מר.פ. אשר הוגש בעניינם של הנאשמים.  בנוסף מפנה לכך כי לנאשם 1 עבירה נוספת של שיבוש הליכי משפט במסגרת תיק פ.א. אותו צירף. בנוסף הפנתה לפסיקת בתי המשפט בגין החומרה הנודעת לעבירה של גניבת בקר והנזק החמור הנלווה לה.

מנגד, באי כח הנאשמים  אשר הפנו אף הם לפסיקה ולטענתם חומרת הענישה הינה מופחתת מזו לה טוענת ב"כ המאשימה, בהתאם לפסיקה אשר הגישו לעיונו של בית המשפט, בעיקר בנושא עבירות גניבת בקר.

ב"כ הנאשם 1 הוסיף כי לטענמו על הפעלת שני המאסרים המותנים בעניינו של הנאשם 1, להיות בחופף ולא במצטבר.

ב"כ הנאשם 2 הפנה לעברו הפלילי של הנאשם 2 אשר אינו מן החמורים ומציין כי עבירתו האחרונה היתה בשנת  2000 בגין עבירת שב"ח וקודם לכן בשנת 1997 בעבירות דומות וכן גניבת רכב ולפיכך, ראוי הנאשם 2  לענישה קלה יותר  במסגרת הסדר הטיעון.

לאחר ששקלתי את טענות באי כח הצדדים ועיינתי בפסקי הדין אשר צורפו על ידם ולאור תיקון כתב האישום ובהינתן כי הנאשמים הודו וחסכו  מזמנו של בית המשפט, אשר צפוי היה לשמוע בתיק זה מספר עשרות של עדים במשך 4 דיוני הוכחות  אשר שוריינו לצורך כך, הנני סבור כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים הינו סביר ולפיכך הנני מאמצו.

אין מחלוקת כי הנאשמים הורשעו בעבירות חמורות, בין אם בהתייחס לעבירות שב"ח, בין אם בהתייחס לעבירות שבל"ר וגניבת רכב, כל אלה עבירות אשר בצידן טמון פוטנציאל משמעותי לגרימת סיכון לשלום הציבור.

בדומה וכפי שניתן ללמוד מהפסיקה אשר צורפה על ידי באי כח שני הצדדים לעבירת גניבת הבקר נודעת חומרה רבה ורמת הענישה בגינה הינה בהתאם.

לנסיבות ביצוע העבירות החמורות כמפורט בכתב האישום אף נודעו תוצאות חמורות, כאשר  במהלך בריחתם  הנאשמים גרמו לפציעתם של חמישה ראשי בקר אותם ניסו להבריח לשטחי הרשות הפלסטינאית וגרמו למותם של שניים מהם וזאת, בין היתר, בכך כי דחסו אותם כפותים ברגליהם בחוטים בתוך הרכב בו נסעו, אשר אינו מיועד להסעת בקר, אשר כמפורט בכתב האישום נפל לתוך תעלה בעת בריחתם,  בסמוך למקום מעצרם.